אורן ואח' נ' אלום - נט בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט. ערפאת), בתיק אזרחי 16545-10-09 אשר ניתנה ביום 02.01.12 ואשר בה חייב בית המשפט את המבקשים ואת המשיבים 1 ו – 2 לשלם למשיב 3 שכר טרחה נוסף בגין חוות דעת מקצועית משלימה שהוגשה ביום 24.12.11.

המבקשים הינם התובעים בתובענה בבית משפט קמא והמשיבים 1 ו- 2 הם הנתבעים שם. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בעניין מוצרי אלומיניום שסיפקו המשיבים 1 ו- 2 למבקשים במסגרת הסכם שנערך ביניהם. בית משפט קמא מינה לצורך מחלוקת זו את המשיב 3 (להלן: "המומחה") שהינו עורך דין ומהנדס בניין במקצועו כמומחה, על מנת שיגיש חוות דעת בשאלות שבמקצועיות השנויות במחלוקת בין הצדדים וזאת בהחלטתו מיום 17.1.11. במסגרת כתב המינוי הורה בית המשפט למומחה לחוות דעתו, בין היתר, בשאלה – "האם עבודות האלומיניום שבוצעו בביתם של התובעים בפועל על ידי קבלן אלומיניום אחר מהנתבעים תואמות את עבודות האלומיניום שסוכמו בין התובעים לבין הנתבעים בנספח ג' לכתב התביעה. עם העבודות אינן תואמות על המומחה להתייחס לשווי עבודות האלומיניום שבוצעו בפועל".

לאחר שהודיע המומחה את שכר טרחתו הצפוי בגין עבודתו זו והצדדים שילמו את שכר טרחתו הוגשה חוות דעת. למומחה הוצגו שאלות הבהרה והוא אף זומן לחקירה בבית המשפט אולם בחקירתו של המומחה על ידי הצדדים התברר כי יש צורך בחוות דעת משלימה שכן חלק מהשאלות השנויות במחלוקת לא קיבלו התייחסות בחוות דעתו המקורית. על כן הורה בית המשפט לאחר חקירת המומחה בישיבה שהתקיימה ביום 14.11.11 כדלקמן: "המומחה ... יכין חוות דעת משלימה אשר תתייחס לשאלה האם היה שינוי בטיב החומרים שבהם נעשה שימוש בפועל לעומת טיב החומרים שלהם התחייבות הנתבעים בנספח ג' לחוות הדעת. המומחה אף יתייחס לפרטים 11, 12 ו- 13 לחוות דעתו ויציין אם ישנם שינויים נוספים בעבודה שבוצעה בפועל לעומת מה שהוצע בנספח א', ואם כן, כיצד השינויים האלה משפיעים על המחירים בהם הוא נקב".

המומחה אכן הגיש חוות דעת משלימה ובגין חוות דעת זו דרש תוספת של שכר טרחה בסך כולל מע"מ של 5,220 ₪.

בישיבה שנתקיימה ביום 2.1.12 טען ב"כ התובעים כי אין לאשר את בקשת המומחה לשכר טרחה נוסף כפי שביקש לעיל אולם בית משפט קמא קבע:

"שכר הטרחה אשר נדרש על ידי המומחה נראה לי סביר והוא ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים".

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי.

לאחר הגשת הבקשה הצטרפו אליה המשיבים 1 ו- 2 ולמעשה הפך המומחה למשיב נדרש בערעור.

לכתב בקשת רשות הערעור לא צורף המומחה כמשיב. הואיל שתוצאת קבלת ההבקשה משמעה חיוב המומחה בהחזר כספי שכר הטרחה הנוספים ששולמו לו, סברתי כי המומחה הינו משיב נחוץ לבקשה, ועל כך הוריתי אנוכי בהחלטתי מיום 16.3.12 כי תתקבל תגובת המומחה תוך 14 יום וזאת מן המועד שבו ימציאו הצדדים למומחה את בקשת רשות הערעור ואת התגובה לה של המשיבים 1 ו- 2. המומחה הגיב בכתב לבקשה ביום 1.4.12.

טענות המבקשים

לטענת המבקשים המומחה לא ביצע את עבודתו כראוי ואת שהשלים בחוות הדעת המשלימה היה עליו להביא כבר בחוות הדעת הראשונית בגינה קיבל שכר טרחה. עוד טוענים המבקשים כי התברר כי אין למומחה מומחיות כלל בתחום האלומיניום אלא בתחום הנדסת הבניין בלבד והיה עליו להודיע על כך כבר מלכתחילה. עוד טענו כי גם בתשובה לשאלות ההבהרה שנשלחו אליו לא נתן מענה הולם ומקצועי למחלוקות בתחום האלומיניום והדבר אף התברר ביתר שאת בעת חקירתו הנגדית שלאחריה הובהר שיש צורך בחוות דעת משלימה. המבקשים גם התייחסו לתשלומים השונים ששולמו למומחה, בין היתר, בגין חוות הדעת המקורית (סך 8,120 ₪) בגין התייצבותו הצפויה לחקירה בדיון ההוכחות שקבוע היה ליום 3.5.12 (סך 2,300 ₪) ובגין תשלום לתשובות לשאלות הבהרה (בגין אלה לא צויינו סכומים).

לטענות אלה של המבקשים הצטרפו המשיבים 1 ו- 2, כאמור לעיל.

תגובת המומחה

בתגובתו ביקש המומחה לדחות את טענות הצדדים האחרים וטען כי יש בהן "להטיל עובש על מומחיותו ולשלול ממנו את ניסיונו בתחום הנדסת הבנאות ובהנדסה האזרחית בכלל". עוד טען המומחה כי מזה 15 שנה הוא מתמנה על ידי גורמים פרטיים ובתי משפט במגוון תחומים הקשורים לסוגיות הנדסיות. הוא הכחיש את טענות המבקשים כי קיבל שכר טרחה העולה על המגיע לו וכן הכחיש את הטענות בדבר העדר מומחיות מצידו באשר לנושאים שפורטו בחוות דעתו. כן טען כי שכר הטרחה בנוגע לשאלות ההבהרה נקבע על ידי בית המשפט בסך 1,250 ₪ כולל מע"מ. לטענתו עד למועד חקירתו בבית המשפט לא שמע טענות כלשהן מהצדדים בנוגע לאי התאמת חוות דעתו למחלוקות לגביהן הורה בית המשפט שתתקבל חוות דעתו. הוא הכחיש את כל יתר טענות הצדדים האחרים.

התיק נקבע לדיון בבר"ע ליום 20.5.12, אולם לישיבה שנקבעה לא התייצב המומחה. בפניי חזרו באי כוח המבקשים והמשיבים 1 ו- 2 על טענותיהם. במהלך הישיבה ולאחר בדיקה הובהר כי המומחה לא זומן לאותה ישיבה ועל מנת שלא תפגע זכות הטיעון של המומחה לטענות שהועלו במהלך הדיון הוריתי כי פרוטוקול הדיון יומצא למומחה והוא יהיה רשאי להשיב לטענות שנשמעו במהלך הדיון שבפניי.

תגובת המומחה הוגשה ביום 25.5.12. באותה תגובה הוא שב על טענותיו שהוזכרו לעיל וטען כי קיבל מהצדדים עד כה 10,400 ₪ כולל מע"מ וכי מדובר בשכר טרחה נמוך יחסית. עוד טען כי לצורך הכנת חוות הדעת המשלימה עשה שני ביקורים בבית נשוא חוות הדעת ועל כן דרש את שכר הטרחה הנוסף וככל שזה ישולם לו יהיה שכר טרחתו הכולל בתיק זה 15,620 ₪ כולל מע"מ.

דיון והכרעה

לאחר שקילת טיעוני הצדדים מצאתי שיש לתת רשות ערעור בבקשה כאילו היה ערעור שהוגש ואף לקבל את הבקשה להלן נימוקיי.

בתמצית, השאלה שיש להשיב עליה הינה האם עבודת המומחה "הנוספת" נשוא חוות הדעת המשלימה, צריכה הייתה להעשות כבר מלכתחילה במסגרת חוות הדעת הראשונה שהוגשה. לטעמי, מתוך חקירת המומחה בבית משפט קמא התברר כי אכן כך הדבר וכי המומחה שגה בהבנת תפקידו בכתב המינוי ועקב כך לא נתן מענה בחוות דעתו המקורית לעניינים שהיה צריך לכלול שם. מפרוטוקול ישיבת חקירת המומחה שנערכה ביום 14.12.12 בבית משפט קמא הודה המומחה באופן מפורש בכך (ראה עמ' 8 לפרוטוקול החל משורה 24):